מדד הדמוקרטיה הישראלית שפרסם המכון לדמוקרטיה בשנת 2013 מוכיח כי אמון הציבור בפוליטיקה נמצא בשפל – 78% מהציבור בישראל מאמין שהפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור, ובאשר לכנסת ולמפלגות, הן דורגו בתחתית סולם האמון של המדד.

אין ספק כי להצבעת אי האמון הזו, תורמת העובדה שבשנים האחרונות רבו המקרים בהם נבחרי ציבור שקיבלו מנדט מקהל הבוחרים עברו עבירות במהלך כהונתם, בין אם כחברי הכנסת ובין אם כשרי ממשלה והורשעו על ידי בית המשפט בגין עבירה שיש עמה קלון.

הצעת החוק המקורית של ח"כ מזרחי ביקשה להרחיק מהממשלה לצמיתות נבחר ציבור שסרח בעת מילוי תפקידו ומעל באמון הציבור, אך ועדת השרים לחקיקה המליצה על הכפלת תקופת הקלון והתנגדה להרחקה לצמיתות.
לפיכך, הצעת החוק שאושרה, תכפיל את תקופת הצינון שנקבעה לעבירה עם קלון לנבחר ציבור בעת כהונתו, מ- 7 שנים ל- 14 שנים, בעת תקופת הצינון לא יוכל נבחר הציבור שהורשע לכהן כסגן שר, שר או כראש ממשלה.

ראוי לציין כי החוק החדש לא יחול על נבחר ציבור שסיים לרצות את עונשו ואת תקופת הצינון שהוטלה עליו לפי הדין הישן, אך נבחר ציבור שעדיין לא סיים לרצות את עונשו ואת תקופת צינונו, יחול עליו החוק החדש ותוארך תקופת הצינון שלו ל- 14 שנה.
החוק החדש אף מתקן מצב אנומלי ולקונה בחוק היסוד המקורי, לפיו תנאי הכשירות שחלו על שרים יחולו מעתה גם על סגני שרים ועל המועמד להרכבת הממשלה.

בימים אלו ח"כ מזרחי מגיש שוב, "הצעה תאומה" אשר תבטיח את הרחקתם של נבחרי ציבור שמעלו בתפקידם, לא רק מן הממשלה, אלא גם מן הכנסת. חקיקה זו תצטרף להשעיית ראשי רשויות שהוגש נגדם כתב אישום, הצעת החוק שאומצה על ידי הממשלה ואושרה במושב הקודם.